זה קורה לרבים מאיתנו. החלטת או נאלצת להחליף מקום עבודה.
שלחת קורות חיים, הפצת דרך חברים, החלטת שזו אופציה מצוינת לשידרוג גם בתפקיד וגם בשכר.
היית בכמה ראיונות והגעת למקום שממש מתאים לך, הבוסית נראית ממש נחמדה,
זה בדיוק התחום שאתה רוצה להתמקצע בו, המיקום סביר, רק השכר….
ביקשת סכום מסוים והם הציעו שכר שנמוך מכך משמעותית. אז מה עכשיו? לוותר? ואם לא אמצא כזה בדיוק?
מצד שני איך אסתדר עם השכר הזה? אם אני מתחיל בשכר נמוך בכמה אעלה וכמה זמן זה ייקח,
אולי פשוט לוותר….
משא ומתן על שכר עתידי
רגע לפני שמוותרים ועוברים הלאה, או מתפשרים ונותרים ממורמים
יש עוד כמה אפשרויות בדרך:
איך כן? זו שאלה שאנחנו בדרך כלל לא שואלים בדיוני שכר, אבל בעצם למה לא?
אם למשל ביקשת 15, והציעו לך 12.
אתה יכול לומר לעצמך זה לא מתקרב למה שאני רוצה… או לחלופין לפתוח בשיחה (או מייל) של הדברות.
לדוגמה: לציין שיש פער לא קטן בין הציפיה להצעה שקיבלת, ושאתה מבקש מתווה שיראה איך אפשרי
להגיע למה שאתה רוצה תוך זמן מוגדר.
אפשר להציע לדוגמה בונוס שנתי מוגדר מראש, שבחישוב כללי – מעלה את השכר.
אפשר להציע עליה הדרגתית בשכר- אחרי שהסכמנו לשכר ראשוני, ולסכם מראש שאם בעוד שלושה חודשים,
יש שביעות רצון הדדית, השכר יעלה בכך וכך אחוזים, וכן בעוד חצי שנה או שנה.
ניתן לבקש הטבות שוות ערך – קרן השתלמות אם אינה כלולה, עוד ימי חופש,
אופציות, יציאה מוקדמת בימים מסויימים וכדומה.
מה שחשוב זה לנהל דיון ענייני לא ממורמר, כזה שמתייחס לעובדות:
זה מה שביקשתי, זה הפער, בואו ננסה להגיע לשביעות רצון הדדית.
מה לא כדאי?
לא כדאי להתפשר אם אינך שלם עם זה.
לעיתים אין אפשרות לשפר. זה השכר. אם לא מתאים, אז לא. לגיטימי.
להתחיל עבודה בתחושת תסכול, לא מבטיח טובות להמשך.
לא כדאי גם להפוך את עצמך נזקק לצורך דיוני שכר " יש לי ארבעה ילדים", או " המשכנתא שלי הורגת אותי".
אלא פשוט לומר מה אתה רוצה.
דרישת השכר אמורה להיות לגיטימית בשל המקצועיות והשכר המקובל בשוק לא תלוית צורך ספציפי.
יתרה מכך, אם תצטייר כלחוץ לא בהכרח משרת אותך למול מקום חדש…
לא מומלץ גם לומר דברים שאין כוונה לעמוד מאחוריהם כמו " מקום אחר הציע לי יותר או שתעלו או שאני מוותר"
כי אם אין הצעה, או אין כוונה לוותר- יצאת לא כל כך אמין, וגם לא כל כך מתוחכם….
השאר\י תגובה